שלמה, מהנדס תוכנה בן 36 מרמת שלמה, גילה את הבעיה כשבדק את דוח קופת הגמל השנתי שלו: הכסף מושקע כבר עשר שנים במדד תל אביב 35, וכמעט לא זז ממקומו. ההודעה שקיבל בסמוך על העלאת דמי הניהול הייתה הטריגר שדחף אותו לבדוק חלופה, מעבר למדד S&P 500 האמריקאי, זה שמרכז את 500 החברות הגדולות בארה"ב. השאלה שהטרידה אותו מוכרת לכל מי שחוסך לפנסיה בישראל: איפה שווה יותר להחזיק את הכסף, בבורסה המקומית, או בשוק האמריקאי הגדול?
המספרים, על פניו, נותנים תשובה חד-משמעית. בין 2005 ל-2024 הניב S&P 500 תשואה שנתית ממוצעת של כ-11.8%, כשמדד תל אביב 35 פיגר משמעותית מאחוריו. גם בעשור האחרון הפער נשמר: כ-13.8% מול כ-9.7% בשנה. זה נשמע כמו הבדל שולי, אבל על חיסכון פנסיוני של 30-40 שנה הוא מצטבר להפרש של מאות אלפי שקלים בקצבה החודשית שתקבלו ביום שתפרשו. במילים אחרות: הבחירה במדד הלא נכון היום עלולה לעלות לכם דירה שלמה בעוד שני עשורים.
אבל מי שחושב שהתשובה חד-משמעית, טועה. גם S&P 500 עבר עשור שלם, 2000 עד 2009, שבו התשואה המצטברת הייתה שלילית, ירידה של כ-7%. מי שנכנס לשוק בדיוק לפני התפוצצות בועת הדוט-קום המתין שנים ארוכות רק כדי לחזור לנקודת האפס. גם המדד הישראלי ידע נפילות דומות בעוצמתן, כמו הצניחה החדה בעקבות משבר 2008, שבה נדרש זמן ארוך עד להתאוששות מלאה. מי שמבסס החלטה פנסיונית על עשרים שנה טובות בלבד, מתעלם בכוונה מהעשור שכולם הפסידו בו.
סיכוני הריכוזיות בשני המדדים
אחת הטענות המרכזיות נגד השקעה במדד תל אביב 35 נוגעת לפיזור. משקיע ותיק שצוטט באחת הכתבות שנבדקו מסביר שהבורסה הישראלית קטנה יחסית, ושחברות רבות בוחרות להנפיק דווקא בבורסות זרות, מה שמרזה עוד יותר את מגוון ההשקעה שנשאר לציבור המקומי. בפועל, כמעט שליש מהמדד מרוכז בענף הבנקאות בלבד. המשמעות: מי שמחזיק את כל חסכונות הפנסיה שלו במדד ת"א 35, בעצם משקיע כמעט שליש מהכסף שלו על גורל חמשת הבנקים הגדולים במדינה.

אבל מה שהרבה משקיעים ישראלים שממהרים לעבור ל-S&P 500 לא בהכרח יודעים, הוא שגם המדד ה"מפוזר" הזה סוחב היום ריכוזיות חריגה. לפי ניתוח שפרסמה חברת ההשקעות ClearBridge Investments, שלוש חברות בלבד, אפל, מיקרוסופט ואנבידיה, מהוות 20.5% מכלל המדד. זה משקל השווה בדיוק ל-362 המניות הקטנות ביותר במדד, גם יחד. עשר החברות הגדולות מהוות כבר 37.5% מהמדד כולו, כך שמשקיע שהעביר את כל הפנסיה שלו ל-S&P 500 מתוך אמונה שהוא "מפוזר", בעצם שם יותר מ-20% מהכסף שלו על שלוש חברות טכנולוגיה בודדות.
סקטור הטכנולוגיה לבדו מהווה כיום כ-32% מהמדד האמריקאי, בדיוק כמו בשיא בועת הדוט-קום, לפני שצנח תוך שנה בלבד ל-18%. חשוב לזכור גם שהמגמה בין המדדים אינה קבועה, ולעיתים אף מתהפכת: יש תקופות שבהן דווקא השוק הישראלי מציג ביצועים חזקים יותר, בעיקר על רקע שיפור בסנטימנט הביטחוני, ציפייה לרגיעה גיאופוליטית וירידת ריבית. אבל גם התפתחות הפוכה, כמו הידרדרות ביטחונית מחודשת, יכולה לגרור ירידות חוזרות במדד המקומי, כך שגם כאן אין באמת "השקעה בטוחה".
איך לבנות תיק השקעות חכם
כשהשוק האמריקאי נמצא בסוף עלייה ארוכה, עולה הפיתוי לחכות. אולי כדאי להמתין שהמדד ייפול ורק אז לקנות בזול? הבעיה היא שאף אחד לא יודע מתי בדיוק זה יקרה, וזה יכול פשוט לא לקרות בשנים הקרובות. אם השוק יעלה 300% ב-10 השנים הבאות ואז ייפול ב-50%, המחיר עדיין יהיה גבוה בהרבה מהיום. אז אין לך מה לדאוג אם השוק נמצא בשיא או בשפל, מכיוון שסביר ששניהם יקרו אם אתה משקיע בשוק במשך שנים רבות.

יש נקודה שפחות מדברים עליה, והיא נוגעת דווקא לרגע הפרישה. כל עוד אתם חוסכים, ירידות בשוק ההון דווקא עוזרות לכם, אותו סכום קונה יותר יחידות במחיר נמוך יותר, מה שמשפר את התשואה הממוצעת בטווח הארוך. אבל ברגע שאתם מתחילים למשוך כסף בפרישה, אותה תנודתיות הופכת לאיום ממשי: מניות שנמכרות בשוק יורד כדי לממן הוצאות שוטפות לא ניתנות לרכישה מחדש במחיר הזול, וכשההתאוששות מגיעה בסופו של דבר, היא כבר לא מכסה את מלוא הסכום שנמשך. מחקר שבדק תיקים עם משיכות של 8% מהסכום המקורי מצא ששיעור הכשל בתיק שווי-שוק סטנדרטי הגיע ל-17%, פי שמונה מהכשל בתיק מגוון יותר שממוקד ערך ואיכות, שם הוא עמד על 2%-3% בלבד.
אז מה עושים בפועל? רוב המקורות שנסקרו לא ממליצים לבחור צד אחד באופן מוחלט, אלא לשלב. הקצאה שמוזכרת באחד המקורות מדברת על 20%-40% מהתיק במדדים מקומיים, והשאר במדדים גלובליים, כך שכל שוק תורם מהיתרונות שלו: ת"א 35 מביא חשיפה לבנקאות ולנדל"ן מניב, ו-S&P 500 מביא חשיפה חזקה לטכנולוגיה. שיטת ה-DCA, השקעה קבועה של אותו סכום מדי חודש במקום סכום חד-פעמי, חוזרת שוב ושוב ככלי שמנטרל את הצורך לנחש תזמון. משקיע שהשקיע 1,000 שקל בחודש במשך עשר שנים הגיע לשווי של כ-198 אלף שקל על השקעה כוללת של 120 אלף שקל, תשואה מצטברת של כ-65% על הכסף שהופקד. ולפני כל החלטה: בדקו כמה דמי ניהול אתם משלמים היום, כי גם המדד הכי טוב בעולם לא יעזור אם עמלות גבוהות אוכלות לכם את התשואה בשקט.
ולסיום ראוי להזכיר: כל האמור כאן הוא בגדר השתדלות בלבד, חובת האדם לנהוג בחכמה עם מה שניתן לו. אך הרווח בפועל כמו הפרנסה נתונים בידי שמים, ואינם נגזרים אך ורק מדיוק הבחירה. ההשתדלות היא חובתנו, והפרנסה היא ברכת שמים, ומי שמפנים זאת, ניגש להשקעה מתוך יישוב הדעת, לא מתוך חרדה או ביטחון-יתר.
תגובות (2)